יום שלישי, 11 באוגוסט 2015

מהי קומדיה על פי רבי נחמן מברסלב ובעל התניא

המגבלה כמנוף לשנינות
לאחר תקופה בה הבלוג היה מוקפא בשל לבטים שונים, אני מחדש את פעילותו בדגש על קומדיה, הומור כשר.
לא קלה דרכו של אמן דתי. יש שיקשו איך אפשר לדבר או לעסוק בהומור עם מגבלות הלכתיות.
 ובכן, מבחינה היסטורית הוכח שמגבלות דווקא הביאו את הקומדיות לפסגה. בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים נפוצה בארה"ב תרבות שנקראה "וודביל"סוג של מופע מגוון שכלל גם קומיקאים. הוודביל השפיע רבות על הקולנוע. צ'ארלי צ'אפלין, לורל והארדי, באסטר קיטון ובהמשך ג'רי לואיס היו בעצם אמני וודביל שבאו מן הבמה לקולנוע. בוודביל היו מגבלות צנזורה חמורות ביותר כי הוא נחשב למופע לכל המשפחה., וארה"ב אז הייתה שמרנית. אמן שחרג מהנורמות חיסל לעצמו את הקריירה. כתוצאה מכך האמנים נאלצו להיות שנונים, והם היו כאלה! הם המציאו אמצעים קומיים מגוונים ביותר כדי להצחיק ללא וולגאריות ויצריות. אלמלא מגבלות של מוסר וגם של קול (הקולנוע היה אילם בראשיתו) אולי לא היינו זוכים לסצנה בלתי נשכחת כמו צ'ארלי צ'אפלין אוכל נעל ב"הבהלה לזהב" או הרולד לויד נתלה על השעון בסצנה המפורסמת שלו. כך שמגבלות אינן מפריעות לקומדיה להיפך.
הגדרת הקומדיה על ידי רבי נחמן מברסלב, בעל התניא הנרי ברגסון ופרופסור אריה סובר

חשוב לזכור את אמירתו של רבי נחמן מברסלב: אמר החכם בדעתו, שצריך לו לידע מהות המדינה, ועל ידי מה ידע המהות של המדינה? על ידי הקאטאויש (ענייני הצחוק) של המדינה, כי כשצריכים לידע דבר, צריכים לידע הקאטאויש (ענייני הצחוק) של אותו הדבר" (רבי נחמן מברסלב, מעשה ממלך ענו).

  כלומר לפי רבי נחמן דווקא הקומדיה היא המראה האמיתית ליחיד ולאומה. הרב שיק - המוהרא"ש זצ"ל קישר זאת לעובדה שבקומדיה מוסרים חסמים, ולכן הפנימיות מתגלה.
פילוסופים רבים התלבטו מה מצחיק אותנו. הנרי ברגסון דייק למדי בספרו "הצחוק" ספר שיסודו פילוסופי, אך הוא משמש ככלי עזר לכותבים קומיים גם כיום, מאה שנה לאחר שנכתב. ברגסון הרבה להצביע על הפער- כיסוד קומי מרכזי. פער בין שמן לרזה, בין ציפייה לתוצאה וכיוצא באלה.
בעל התניא בספרו ליקוטי תורה- נותן הגדרה מאוד יפה. הוא מביא משל מחצרות מלכים בהן ליצן החצר היה צריך לשעשע את המלך ולשם כך הביא לפניו "ציפור המדברת"-תוכי בלשוננו. שואל בעל התניא- מדוע ציפור המדברת? למה לא אדם מדבר? אלא שהצחוק נובע מהחידוש. אדם מדבר אינו חידוש, ציפור מדברת כן חידוש ולכן זה משעשע. בעל התניא משלים רעיון מאוד יפה ואומר שבעצם זו הסיבה שהקב"ה משתעשע כביכול מעבודת ה' של יהודי בעולמנו. נכון עבודתנו דלה לעומת מלאכי מרום אבל יש בה "חידוש".
 הגדרתו של בעל התניא מתבררת כמדוייקת להפליא. פרופסור אריה סובר, שהוא פרופסור לצחוק- אכן כותב בספרו "הומור" שיסוד מרכזי של הקומי הוא החידוש, כפי שרואים בסרטון - את הלץ כשונה, כאאוטסיידר - כחידוש. כולם צועדים ימינה- הוא צועד שמאלה, כולם עומדים בשורה ורק הוא חסר (ג'רי לואיס בפתיחה של נער המעלית). גם הטכניקה הנוספת עליה מדובר בסרטון- שימוש בחפץ מחוץ להקשרו עובד על עיקרון החידוש. כאשר צ'ארלי צ'אפלין משתמש במקדח כדי להכין כריך זה חידוש. אם היה מכין כריך עם סכין זה לא היה חידוש וממילא לא היה מצחיק.

הצהרת כוונות
בכוונתי להפוך את הבלוג לבית לכל מה שקשור עם הומור כשר. אשמח לקבל מכם הגולשים חומרים שנראים לכם קשורים להומור היהודי. בדיחות, קטעים מסרטונים שהצחיקו אתכם ונראים לכם הומור  כשר. מחקרים וכל מה שקשור.
בימים בהם הדיכאון נחשב לאחד מגורמי המחלות המרכזיים, אני חושב שלעסוק בקומדיות יכול להועיל לכולנו. ביהדות יש הערכה רבה למשמחי הבריות. במסכת תענית דף כ"א כתוב שאליהו הנביא הצביע על שני בדחנים ואמר שהם "בני עולם הבא" מי ייתן ויהי חלקנו עמהם. (יש הבדל בין בדחנות לליצנות ועל כך בפוסטים הבאים)
בחודשים האחרונים הרציתי על שיטות של גדולי הקומיקאים, על הקשר בין קומדיה לחשיבה יצירתית ועל מבט קומי על החיים. ההרצאות היו לקשישים ולצעירים, חילונים דתיים וחרדים וזכו לתגובות טובות מאוד. להזמנות 0523930084

מזכיר לכולם להתעניין בספר שלי "ז'בוטינסקי פינת רבי עקיבא" במנדלי מוכר ספרים ברשת. ספר מצחיק על המתח בין חרדים לחילונים.
ז'בוטינסקי פינת רבי עקיבא

מאמר יפה של הווארד מורטון המדבר על נושאים דומים לפוסט זה.
הווארד מורטון

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה