יום שני, 19 בספטמבר 2016

קצת קהלת קצת דון קישוט על חודש המחווה לאלברטו סורדי

החודש הוכרז בסינמטקים בארץ כחודש מחווה לקומיקאי האיטלקי אלברטו סורדי. כחוקר קומדיות ראיתי חובה לעצמי להגיע. ראיתי את הסרט "האם יצליחו גיבורינו" זהו סרט שמספר על איטלקי שנעלם באפריקה וגיסו המו"ל העשיר יוצא לחפשו. אני חייב לומר שהופתעתי לטובה. ציפיתי למשהו קליל בסגנון קומדיה דל ארטה, איזו קומדיה רומנטית תבניתית, ומה שראיתי דמה הרבה יותר לדון קישוט. גיבור חלמן שיוצא לדרך בליווי עוזרו השמן שחושב רק על כסף. דון קישוט וסנשו פנסו בגירסה מודרנית. יתרה מזו, כבר זמן רב חשבתי על כך שישנם פסוקים בקהלת שבהחלט יכולים להיות בסיס לקומדיה. תאטרון האבסורד של החיים, העושר שלא מביא לאושר, הכבוד שבורח מהרודפים אחריו וכיוצא באלה. במהלך ההקרנה ולאחריה הדהד לי כל הזמן הפסוק "מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון" במיוחד בסצנה בה הגיבור שעזב את בית עושרו ונדד לאפריקה מכריז שבשטח- חסר אמצעים לא יעצום עין כל הלילה... ומיד נרדם...
אמת ושקר
הסרט עוסק בצורה שנונה ומתוחכמת באמת ושקר. הגיס שברח הוא נוכל שלא מפסיק לרמות את כולם. המסע בעקבות הנוכל גורם לגיבור לבחון את עצמו האם חי בעולם אמיתי או שקרי והמסקנה המדהימה היא שהגיבור שחי כביכול חיים אמיתיים, יש לו שפע כלכלי עצום והוא אדם ישר והגון, חי בשקר והנוכל חי באמת. כיצד? הגיבור חי חיים שמבין שהם בורגניים ציניים, הוא עשיר מאוד אך כל כך טרוד עד שאין לו זמן להינות מכספו, הוא אידיאליסט- סוציאליסט אך הפיתוי הכספי לא נותן לו לממש את האידאולוגיה שלו, ישנו משפט מבריק בסרט כאשר הגיבור מצטט משפט של מאו צה טונג מספר שבהוצאתו ועוזרו אומר לו "גם ממאו עשית כסף..." עוד קטע מבריק הוא הקטע שבו הגיבור ועוזרו מגיעים למפלים מדהימים, הגיבור נפעם כולו ואילו עוזרו כלל לא רואה את המפלים כי הוא עסוק בחישובים כספיים...
לעומתו הנוכל שברח מתברר כאדם שמאמין באמת בשקרים שלו...האיש שחי את האמת בשקר מול האיש שחי את השקר באמת....
הנוכל היה לתקופה מסויימת מסיונר ומתברר שהצליח לתקן באמת אנשים ובמיוחד נשים למרות שהוא בעצמו ידע שהוא שקרן, אחר כך שיקר ללגיון זרים ולקח מהם כסף על נשק שמעולם לא סיפק להם ובכך בעצם מימש את האידיאל של הגיבור, מניעת מלחמות מיותרות. בהמשך הוא חובר לשבט אפריקני ונהפך להיות המנהיג הרוחני שלהם, אלא שהוא ואף הם מאמינים בו בכל ליבם והוא אף מצליח להוריד גשם...ובסוף בוחר להישאר איתם ולא לחזור לחייו הבורגניים. חיי השקר- החיים הלא רציונאליים של אפריקה מתבררים כסוג של אמת מול החיים הבורגניים הרציונלים המערביים שמתגלים כסוג של שקר. פוסטמודרניזם מובהק בתקופה שעדיין לא דיברו בשפה זו.
מסע היטהרות
הגיבור ועוזרו עוברים מסע היטהרות שבמהלכו רכושם נלקח מהם, אז ורק אז הם אומרים האחד לשני מה הם חושבים כל אחד על רעהו. לפני כן, דווקא באפריקה הגיבור מתקומם על עוולות, על ניצול שפורטוגלי מנצל את השחורים המקומיים ואז מתפתחת סצינה קומית מבריקה של מריבה שבסופה הגיבור למרות שחטף מכות מחייך ואומר "כמו כשהיינו ילדים"
לסיכום- זוהי קומדיה שנונה ומתוחכמת, מדובר על שנות השישים, כך שהקצב איטי ולוקח זמן להתרגל, אבל בהחלט היה שווה את המאמץ.

מזכיר לכם להתעניין בספר שלי ז'בוטינסקי פינת רבי עקיבא


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה