יום שבת, 17 בפברואר 2018

משהו חדש מתחיל? סיכום עונה של השבאבניקים


שבאבניקים- קודם כל זו הפעם הראשונה שאני מחכה לפרק הבא בסדרה ישראלית. היה מרתק. היה מצחיק והיה מרגש.
אלירן מלכה ומאור זגורי התעלו על עצמם.
כל מי שלמד קולנוע יודע שהדמויות המעניינות הן הדמויות החצויות, הקרועות מבפנים, הדמויות של שבאבניקים הן אכן כאלה. קרועות בין רצון להיות "חלק מהסיפור הישראלי" לבין האופי המסוגר והסגפני של עולם הישיבות. (סגפנות שזוכה להערכה בעידן הסיגרים והשמפניות)
החבורה הזו הצליחה להיות מזיגה מעניינת של ארבעה טיפוסים קומיים קלאסיים בסדרות. היפה (אבינועם) החכם (לייזר) הליצן (גדליה) והחזק- מאיר המייצג את התרבות הארצית, הנמוכה ה"גברית מצ'ואיסטית".
הסדרה היא דרמה קומית, היו לא מעט רגעים שצחקתי בקול רם מהבדיחות, במיוחד חוסר הטאקט של גדליה שמתגלה בסוף שנובע בעיקר מחוסר השלמה עם עצמו הנפתר על ידי הרב הגדול. (קצת קשה לבנות דמות כזו בדורנו שישר מאבחן אותו כ"אספרגר קל" אבל לי זה עבד) והשקרים של אבינועם, היו מוצלחים גם הם. שקרים קטנים שהקהל מודע להם הם תמיד חומר טוב לקומדיה.
דור חדש?
בפרק האחרון הסדרה מתעלה על עצמה ושואלת בעצם את שאלת הדור החרדי החדש- האם להישאר בבית המדרש זה מספיק, או שצריך להביא את התורה לעולם? האם תם עידן ההסתגרות שהתחיל מתקופת ההשכלה בה היהדות החרדית הסתגרה והתכנסה בתוך עולם הישיבות, או שיש להמשיך לבצר את החומות.- האם הקב"ה מוציא אותנו מהרחם מהמקום הסגור המגונן (שימו לב לעיצוב החמים של חדר 17 ועוד יותר של הדירה) כדי להביא את התורה לעולם. הרב בלוך דימה את הוצאתו את הבחורים מהישיבה "לדחוף את תלמיד השחייה למים"
אין ספק בדורנו ההסתגרות בסכנה, אך הסכנה היא גם הזדמנות, מסתבר שלעולם התורה יש מה להציע לעולם, אם רק יצא מהקיבעון.
ביאליק תאר את חווית הנטישה של הישיבה והגעגוע לעולם הישן, אלירן מלכה תאר את הכמיהה של העולם לתורה, למישהו שיבוא ממקום תמים, טהור ונקי ויתחבר עם העולם וייתן את מה שיש לו לתת. והעולם חסר, העולם חסר אמונה, תמימות, חברות, נאמנות וזוגיות כמו שהיהדות יודעת להציע. ביאליק תאר דרך חד כיוונית, מלכה מתאר רצף (מילה מאוד מקובלת היום) של דתיות שמתחברת לעולם, מקבלת ממנו אך גם נותנת לו.
כדי שלא תחשבו שאני מדומיין, כוכבי הסדרה אמרו דברים ברוח זו של חיבור עם העולם בראיון לגורי אלפי,(השדכן המצוין בסדרה) את אלירן מלכה אני מכיר מימי לימודי במעלה כך שאני בהחלט יכול לייחס לו שילוב של הומור ועומק.
עולם הדימויים וההגמוניות של הסדרה
בחורה חילונית שמוקסמת מהתום החרדי- זו העזה של יוצר דתי, עד היום אף סדרה על חרדים לא העזה לומר דבר ששובר את הסטיגמות על החרדים- להיפך, עד היום סרטים וסדרות אמרו פחות או יותר "לא עובדים- פרימיטיביים, אבל בסדר, גם כן בני אדם" עיין ערך אושפיזין. היו בסדרה גם לא מעט עקיצות לחרדים, גזענות בישיבות, רדיפה של בחורי ישיבה אחרי סלבס ש"מתחזקים" ועוד כמה שנעשו בחינניות.
הדמויות הנשיות בסדרה חזקות ואסרטיביות, סוג של פמיניזם דתי. יחד עם זאת יש בסדרה מהחן היהודי של שותפות, מזכיר קצת את טוביה וגולדה של שלום עליכם שהם סוג של אחים לצרה ולא משחקים משחקי הגמוניה ושליטה.
.המפגש עם (איש) אלוקים
המפגש עם הרב אלתר קופר- משהו שנבנה כל הסדרה- מפגש עם איש האלוקים- עם "נציג אלוקים עלי אדמות" שמתגלה כאמפתי ואוהב את האדם על חסרונותיו ואולי דווקא בגלל חסרונותיו. סוג של בעל שם טוב בדורנו- הבעל שם טוב חיבב את היהודים המתמודדים מול עולם של פריצים בדורו, והרב אלתר קופר מגלה אמפתיה למתמודדים עם אתגרי דורנו. בניית המפגש הייתה מרשימה והזכירה לי את הבנייה לקראת המפגשים עם הרב בסרט "יהודי טוב" של האחים כהן. היכולת לחיות עם חסרונות גם היא מאושיות הקומדיה- ג'רי לואיס ראה בכך את פסגת יצירתו בסרטו "סינדרפלה". הגיבור הקומי הוא גיבור חלש, חסר- וכך גם הגיבור היהודי החל מהסיפורים החסידיים, דרך שלום עליכם ועד "היהודי הטוב" של האחים כהן.
 כמי שמכיר את העולם החרדי אני יכול להעיד שישנן דמויות כאלה, לא הרבה, והן נרדפות על ידי העסקונה החרדית. (האדמו"ר מאמשינוב, אמר פעם שאם יזרקו מ"הבית יעקב" בו לומדות בנותיו את הבנות שיש להן טלויזיה בביית, ויעשו להן קבוצה נפרדת הוא יצרף את בנותיו לקבוצה זו דווקא, אומץ לא נורמלי בתוך העולם החרדי) מבחינה עליליתית שאלתי את עצמי אם זה לא "דאוס אקס מאכינה" כמו בקומדיות יווניות שאבי האלים מופיע ופותר את כל הבעיות, (כאן מדובר כמובן על דמות אב שהוא נציג האלוקים עלי אדמות בהתאם לרוחה המונותאיסטית של היהדות, אך מבחינה דרמטית היינו הך) בחיים האמיתיים טיפוסים כמו אלי פרידמן ו"החרדים החדשים" מתמודדים הרבה יותר בעצמם, אם כי בהחלט מקבלים עידוד שקט ודיסקרטי מכל מיני דמויות סטייל אלתר קופר. הפתרון היה קצת "מונחת" אולי הכותבים סבורים שהעולם החרדי לא יעשה שינוי בלי רבנים שיצטרפו למהפכה, אולי נסיון לומר שהיהדות האמיתית פתוחה ומכילה יותר ממה שהעסקונה מנסה להציג, אולי.
אופטימיות רומנטית
הסדרה הצליחה למזג רגעים קומיים עם הווי ישיבתי, עם רוח התקופה- החרדי החדש- זה שיוצא לעולם ונותן לו במתנה את האלוקים שאבד לו במהפכות של המאה העשרים.
בהחלט אופטימי, כיאה לקומדיה רומנטית. הסדרה מסתיימת כקומדיה רומנטית- שלושה זוגות מתקדמים לקראת חתונה (עוד לא מתחתנים צריך להכין משהו לעונה 2). קריסטופר בוקר כתב שקומדיה היא בעצם "התגברות כוחות החיים" לכן בהרבה מקרים הן רומנטיות. שבאבניקים היא מאוד "התגברות כוחות החיים" גם במובן של חתונות וגם במובן של דור שרוצה לחבר את תורתו לעולם, לחיים, ולא למות באוהלה של תורה.
המכשולים הרומנטיים היו נכונים ורלוונטיים לדורנו, מכשול גזעני (מאיר ורות) מכשול תרבותי- דתיים חילונים (אבינועם ושירה) ומכשול פנימי המוסר על ידי קבלת עצמך ושינוי פנימי (גדליה ודבורה)
בלזק והרב קוק
אלו בהחלט הרעיונות של הרב קוק- המהפכות בעולם הן קריאה אלוקית. אם מקצצים את תקציב הישיבות או קוראים לבחורי ישיבות להתגייס, יש כאן קריאה משמיים- צאו והפיצו את התורה בכל מקום. הסופר הצרפתי הנודע בלזק אמר "יש בכל דור 2000 אנשים שמובילים מהפכה, אני רוצה לכתוב עליהם," (ואכן כתב על מעמד המתעשרים החדש אותו היטיב לתאר) הרב קוק אמר ש2000 האנשים הללו נושאים בתוכם רוח אלוקית- קריאת השכמה מלמעלה. מבחינה זו רעיונותיה של הסדרה מהפכניים- הרב קוק ראה בחלוצים נושאי בשורה, אלירן מלכה רואה בשבבניקים נושאי בשורה.

שבבניקים גרסת המציאות
בימים אלה אני בקשר עם אחד היועצים החינוכיים  החשובים ביותר בעולם החרדי. הוא אמר לי שהסדרה יצרה זעזוע עצום בעולם הישיבות הליטאי. בחורים שהשתתפו בסדרה כסטטיסטים הועפו מישיבות, חלקם יחסנים, והמהומה רבה- מה שמעיד כנראה על כך שהסדרה נגעה עמוק.
העסקונה החרדית תבוא עם טיעון המחץ שלה- כל שיטות הפתיחות לא החזיקו. רק ההסתגרות החזיקה את הציבור החרדי. אפילו הרמב"ם כתב שבאווירה עויינת יש "לברוח למדבריות" והישיבות הן המדבריות של דורנו. אז קודם כל עובדתית זה לא לגמרי מדוייק. תלמידיו של רש"ר הירש מחזיקים יפה, כנ"ל בוגרי "הישיבה יוניברסיטי" של הרב סולובייצ'יק בארה"ב- כולל שגריר ושר אמריקניים לא רע. (אני מניח בצד את חב"ד ובוגרי מרכז הרב שאצלם האידאולוגיה היא לכתכילה אידאולוגיה של קידוש החומר והם אכן עושים זאת בהצלחה, אני מדבר על חוגים שהאידאולוגיה שלהם מסתגרת והכל כעת נפתח).  שנית, נראה שדורנו באמת הולך למהלך גדול יותר. נכון, חובת ההוכחה על המחברים תורה עם העולם- אך מאחריהם עומדים גם הרמב"ם ואבן עזרא שעשו כן בדורם . (דרך אגב, במציאות השבאבניקים יותר קרועים בין העולמות והחשיפה וההלם התרבותי עמוקים הרבה יותר מהמתואר בסדרה, הטעימה מהעולם החילוני לא כל כך "נקייה" ו"חלקה" זה היתרון כשעושים קומדיה, לא חייבים לפתוח פצעים עד הסוף). ימים יגידו האם מהפכה לפנינו או שמא עוד גל שהיהדות החרדית תצליח להסתגר גם בפניו
מזכיר לכם להתעניין בספר שלי ז'בוטינסקי פינת רבי עקיבא

2 comments:

  1. דבר על השמות של הדמויות : אבינועם-חלק לשון אלתר קופר-האחר החותך/חורץ וכו

    השבמחק
  2. לא שמתי לב למשמעויות של השמות אלתר פירושו זקן ביידיש, אשמח אם תפרטי בתגובה. שפיצר זה ברור- השפיץ המחמיר וכו'

    השבמחק