בס"ד צלם אלוקים על פי הרמב"ם וחסידות חב"ד מאת: רענן זיו
"ויברא אלוקים את האדם בצלמו- בצלם אלוקים ברא אותו. זכר ונקבה ברא אותם (בראשית א כז) מהו צלם? כתב הרמב"ם (מו"נ חלק א פרקים א ב)."היא ההשגה השכלית, לא התבנית והתואר...וכאשר ייחד האדם בעניין מופלא מאוד שבו מה שאין בשום דבר בכל המציאות...והיא ההשגה השכלית...לפיכך דימהו בהשגת ה'.." מתנה יקרה לחוטא? בפרק ב' שואל הרמב"ם כיצד ייתכן שהאדם קיבל את המתנה הכי יקרה שלו- השכל כתוצאה מחטא עץ הדעת? מסביר הרמב"ם שקודם החטא עסק האדם במושכלות ואחרי החטא במפורסמות. "וכאשר חטא ונטה אחרי תאוותיו הדמיוניות ותענוגות בחושיו הגופניים, נענש שנשללה ממנו אותה השגה השכלית...ונקנית לו השגת המפורסמות" . המפורסמות הינן נורמות חברתיות של נאה ומגונה- בראש ובראשונה הנורמה שלא ללכת עירום. השכל האנושי עסוק בה. משפטים דינים השוואות ונורמות. קודם החטא השכל היה עסוק בהשגה אלוקית. הרבי רש"ב (קונטרס ומעיין פרק כו ) מביא הזהר שאומר שקודם החטא הסתכל האדם בעולמות עליונים ואחרי החטא "בעיפושא דהאי עלמא" ומסביר שאיבוד הצלם קשור עם אבדן ההרגש באלוקות ושהתיקון לזה הוא "שטות דקדושה" להתנהג בקדושה בתוקף שלמעלה מהגיון. בליקוטי תורה לבעל התניא (בחוקותי מז ג) מבואר שהצלם הוא הנפש השכלית כלומר הצד השכלי שבאדם המקשר אותו למעלה (ועל דרך זה במאמר הרבי אשרי תקרב תשט"ז) עד כאן דמיון גדול בין קבלה וחסידות לרמב"ם רובד עמוק יותר ובליקוטי תורה לבעל התניא (פרשת תצא דף לו) מבואר שישנן כמה דרגות בצלם. הדרגה הראשונה היא הצ של צלם- נפש השכלית. למעלה מזה הל' של צלם זוהי בחינה הנקראת בחז"ל "מזליה חזי" חלק הנשמה שרואה אלוקות ומעביר "אותות" והתעוררות באופן לא מודע לחלק הנשמה המלובש בגוף. והמ' של צלם אלו המקיפים של חיה יחידה- דרגה עמוקה עוד יותר בנשמה.. מסיים בעל התניא שמי שצלם אלוקים שלו נגלה אליו זה הרבה למעלה מגילוי אליהו. רמב"ם מהר"ל והדרגה עליה מדברים כידוע המהר"ל יצא נגד קביעת הרמב"ם שהקב"ה הוא היודע הוא המדע והוא הידוע. טענתו היא שה' אחדות פשוטה ולא ניתן כלל להגדירו גם לא בשלימות שכלית. ובתניא פרק ב' בהגהה תיווך שדברי הרמב"ם נכונים עד דרגת חכמה של אצילות והמהר"ל מדבר על עצמותו שלמעלה מזה. כלומר חסידות מעריכה את ההגדרות הפילוסופיות של הרמב"ם אבל ביחד עם זאת קובעת שיש פשיטות שלמעלה מזה. על דרך זה בנשמה קביעת הרמב"ם שצלם הוא השכל נכונה ואוניברסלית,(עיין ליקוטי שיחות וירא חלק טו שגם אצל גויים בפנימיותם יש קשר לאלוקות וניתן לעוררו) יחד עם זאת לנשמות ישראל יש דרגות יותר גבוהות מכך המושכות אותם לאלוקות. השלכות חינוכיות בקשר לל' של צלם אלוקים מביא הרבי שזה על דרך מאמר הבעש"ט על "בכל יום בת קול יוצאת מהר חורב" ומי שומע אותה? הצדיקים אינם צריכים הרשעים אינם שומעים- אלא הנשמה שומעת ומעוררת את האדם פתאום סתם כך התעוררות בלתי מוסברת. זוהי משמעות הכרוזים של מעלה. החינוך החבד"י נעשה "על ידי ההתבוננות במעלתה של הנפש האלוקית, שהיא חלק אלוק ממעל ממש. ושעל ידי מצווה אפילו קלה מתאחדים עם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא." (תורת מנחם תשיז ב 110) כלומר הכוחות הפנימיים כבר נמצאים אצל כל תלמיד, תפקידו של המחנך הוא להאמין בו ולסייע לו לגלות את הכוחות הללו. בקונטרס אחרון של פסח תשמ"ט הערה 19 כתב הרבי דבר מופלא העולם והאדם כל הזמן מתקדמים ברוחניות מכיוון שכל הזמן מתווסף טוב. ולמרות שמתווסף גם רע. הרע זמני, (ומתכלה על ידי תשובה או ייסורים ל"ע) הטוב של מצוות נצחי. כלומר אנו ממשיכים להאמין בכל תלמיד גם אם לעת עתה לא הכל מושלם. זוהי ה"נקודה טובה" של רבי נחמן מברסלב בשפה חבדי"ת.
