חפש בבלוג זה

יום שלישי, 17 בספטמבר 2019

דיסטופיה סאטירית נוקבת- על הספר "חופשי זה " של הרב חיים נבון


קראתי בשקיקה את ספרו של הרב חיים נבון "חופשי זה". אני כותב עליו בבלוג קומדיה למרות שהוא דיסטופיה קיצונית, מכיוון שהוא מאוד סאטירי. סאטירה שייכת לתחום הקומדיה למרות שבמקרים רבים אינה מצחיקה. וכן בגלל הדגשת אלמנטים קומיים על ידי ההיפוך שלהם.
הספר מספר על גיבור שקוראים לו אור. הוא חי בישראל 2089 בעולם שאין בו משפחות. העולם המערבי נמצא בדעיכה הילודה שואפת לאפס, העולם המערבי גווע. כדרכה של סאטירה הספר לוקח מגמות שכבר קיימות ופשוט מקצין אותן. כבר היום יש כפרים מתרוקנים ביפן וילודה שלילית ברוב מדינות אירופה.
הקשר העמוק לקומדיה. הספר חושף את הקשר בין דתות לקומדיה. קומדיה הרי היא התגברות כוחות החיים, כפי שכתב כריסטופר בוקר, לא לחינם חלק גדול מהקומדיות הן רומנטיות ומסתיימות בחתונה. בכל הדתות יש חגים שקשורים לנישואין הולדה ופריון, אצלנו ט"ו באב. הספר חושף איפה שאף על פי שהדתות כיום נתפסות כמרסנות או אפילו מקלקלות את שמחת החיים, האמת היא בדיוק הפוכה. האמונה היא כוח מניע שמגביר את כוחות החיים. מכניס אותם אמנם למסגרת וסולד מפריצות, אבל בסופו של דבר מגביר את כוחות החיים. חגי נישואין והולדה הם בעצם החיבור האולטמטיבי, הקומי והנכון בין אמונה לכוחות החיים.
בספר אמנם זה שונה. בתחילת הקריאה חשבתי שלפני קומדיה רומנטית, יש זוג, יש מכשול רציני לאהבה. המכשול הוא ההדוניזם והליברליזם שמייצרים קשר שטחי ולאו בר קיימא. והנה הזוג יתגבר על המכשול- יכולה להיות קומדיה רומנטית מקורית ומעניינת. הסופר בחר לעשות זאת אחרת- אבל עדיין מהדהד את המסר- כוחות החיים צריכים מסגרת, צריכים דלק, והדלק הוא האמונה. כנראה שהכותב סבור שהדוניזם הוא מכשול בלתי עביר לאהבה ברת קיימא. טענה מעניינת.
באופן מעניין האמונה היא גם הדלק של ההשכלה. באין משפחות באין ילדים שזקוקים לעולם טוב יותר, אין דלק למחקר מדעי פורץ דרך, יש פרקים שלמים שעוסקים בכך סביב "המחסום" (לא אפרט עוד עשיתי מספיק ספויילר) . הסופר טוען טענה מהפכנית (שמתאימה לבית מדרשו של הרב סולובייצ'יק זצ"ל) חיפוש התשובות, הרצון לפרוץ דרך מדעית נובע גם הוא מרצון ה' שבא לידי ביטוי בעולם על ידי אנשים שמחוברים לכוחות החיים שלהם. כוחות החיים הם מתנה אלוקית.
הספר מטלטל, מעורר מחשבה, ובעיקר מציב את היהדות במקום אחר לגמרי מהסטיגמה החילונית.
יישר כוח לרב נבון על חניכת הז'אנר של ספרות שמרנית  אמונית בישראל- מה שמיץ' אלבום לעושה בהצלחה כבר שנים רבות בארצות הברית. (הספר הזכיר לי במובנים רבים את שומר הזמן של מיץ' אלבום). זוהי הרמת כפפה מבורכת ואיכותית, והלוואי ויצטרפו עוד סופרים למגמה הזו. לדעתי כדאי להקים אתר ייעודי לספרות מסוג זה בעברית ובאנגלית ובכוונתי לפעול בכיוון בעזרת ה'.
כמה הערות לשיפור בקטנה: אני אישית כאמור הייתי מסיים את זה רומנטי יהודי, אבל הבחירה של הכותב מובנת לי (וסליחה על הספויילר)
הערה שניה: בספרות ספוקלטיבית תמיד יש סכנה של ריבוי תיאורים ובניית עולם מפורטת שמתחילים קצת לייגע, זה קורה בתחילת  ואפילו אמצע הספר, אך נעלם בהמשך עם התקדמות העלילה.
עוד הערה מעניינת- בדיסטופיות יש בדרך כלל תאגיד ענק או ממשלה זדונית עם קונספירציה נוראית. היפה בספר חופשי זה שהוא טוען בדיוק את ההיפך. אין קונספירציה, ההדוניזם הופך אנשים ללאים ושטחיים, אף אחד לא קורא מעבר לעמוד הראשון בגוגל.  הספר קורא לכל אדם לבדוק את עצמו עד כמה השקפת עולמו בנויה מכותרות או ממשנה סדורה לאחר מחשבה. לרב חיים נבון, ללא ספק יש משנה סדורה ורהוטה.