תצמיח- הזמנה לסדנת כתיבה חסידית הנוגעת בכאב

 

בס"ד

ספרות חרדית

 מן המפורסמות תמיכתו של הרבי מיליובאוויטש בחומרי קריאה כשרים לילדים ונוער. מה שהפך בהמשך לספרות החרדית.

זה התחיל עם "שיחות לנוער" שהרבי ייחס להן חשיבות גדולה והמשיך עם המכתב המפורסם לסופר שמואל ארגמן (רוט) בו הרבי כתב לו שיש מקום לסיפורי הרפתקאה מכיוון שכוחם יפה למשוך לב הנוער. אך יש לוודא שההרפתקאה והיידישקייט יהיו שקולים.

 העולם הטיפולי

מן המפורסמות גם גישתו של הרבי לעולם הטיפול. גישתו של הרבי הייתה לחבר את העולם הישיבתי חבד"י לעולם הטיפולי. זה התחיל בשנות היודי"ם (50 למניינם) עם פרופ' פישל שניאורסון (שהיה גם סופר מוצלח עם הספר חיים גראביצר) והמשיך עם פרופ' טברסקי ואחרים, אותם הרבי עודד לערוך התאמות כדי שהעולם הטיפולי יהיה נגיש לבחור ישיבה הזקוק לו.

 שליח הרבי בוינה הרב בידרמן סיפר על מסרי העידוד שהרבי שלח לפסיכולוג הנודע ויקטור פרנקל, אבי הפסיכולוגיה החיובית.

גישתו של הרבי היא להנגיש את האמונה, היראת שמיים והחיבור הפנימי לתורה לכל אחד. ומי שזקוק לסיוע פסכולוגי על מנת להתגבר על עכבות בדרך לחיים יהודיים מלאים ומאושרים בהחלט מוזמן להיעזר.

ספרות למבוגרים

במאמר שכתבה הסופרת רותי קפלר במגזין "צריך עיון" היא קבלה על כך שבעצם אין ספרות חרדית מעל גיל חמש עשרה. בגלל צנזורה, כתיבה בפלטפורמות של עיתונים חרדיים, חשש שהצעירים והצעירות ייחשפו וכן הלאה.

ככותב ותיק במדיה החרדית וחבר בקבוצת וואצאפ של קולנוענים דתיים וחרדים אני מכיר את הטענות הללו גם כלפי הקולנוע החרדי. שטוח, רדוד, עלילות מופרכות שהתחילו עם תיקי אימוץ הזויים בראשית הדרך של סרטי הנשים ועברו למזימות בינלאומיות בעולם שכולו נשים כולל סוכנות הק.ג.ב כל הקצינות וכו' נושאים שבינם לבין דילמות של אשה חרדית ממוצעת אין ולו כלום.

בעוד שבתחום הילדים הספרות החרדית עושה עבודה נפלאה כגון עשרים ואחד בבית אחד של רות רפפורט, אפרוחי הכי הכי שילדים ממש גדלו עליו ועוד ועוד.

בתחום תוכניות הילדים זכיתי לעשות מספר תוכניות משמעותיות שנגעו בילדים  והורים כגון רכבת המצוות  והגן הקסום ביחד עם ר' יגאל הושיאר ומיכאל וייגל, מלכהלי בלוי חנוכה עשתה עבודה נפלאה בתחום הילדות ועוד ועוד.

תחום המבוגרים נשאר הרבה מאחור.

העיסוק בכאב

זכיתי במשך השנים לגעת בנושאים פנימיים. הן בפרוייקט שעשיתי ביחד עם הרב סגל ושניאור אנתבי "מודה במקצת" והן בסרט נשים שעשיתי עם יהודה גרובייס "לב טהור" שעסק בנערה עם דיסלקציה המתקשה להשתלב. ולאחרונה דבש מסלע- מחזה נשים  ביחד עם נטעלי שי שעוסק בהתמודדותן של נשים עם הרגעים הכי קשים בגלות מצרים. מחזה שהיה כרוך בבירור תורני מעמיק ובירור חסידי ביחד עם משפיע.

 אף אחד לא כפה עליי צנזורה כמובן. יש הבדל גדול בין צנזורה לבין בירור חיפוש ודיוק של מה אני רוצה להגיד לקהל שלי בדיוק. תמה, פרמיס או דיוק המסר שבעיניי הם 90% מעבודה על מחזה.

במשך שנים חקרתי, ואני ממשיך לחקור מדוע לעיתים קרובות קוראים וצופים מרגישים שהמדיה החרדית לא נוגעת ולא פוגעת. ישנו הנושא היצרי אלימות, חוסר צניעות וכו' העיסוק ברוע בכלל שאנחנו נמנעים ממנו, גם כותבים דתיים ללא צנזורה נמנעים מהנושאים הללו.

 לענ"ד יצירת אמנות גדולה עושה אחד מהשניים. 1. להצליח ללכוד רוח של תקופה. הסופר המקורב לרבי הרמן ווק עשה זאת במרד על הקיין, שם לכד את רוח הלחימה בנאציזם ובפאשיזם היפני של אז.. עגנון עשה את זה בסיפוריו בהם לכד את הגעגוע לשטעטל היהודי התמים והטוב ההולך ונעלם. וכן הלאה.

2. לגעת בכאב- או להציע דרך התמודדות עם הכאוס. או יותר נכון מה שנראה ככאוס. הכל הרי בהשגחה פרטית.

 

שתי גישות לתפקידה של האמנות

ישנן שתי גישות בנוגע לתפקידה של אמנות. גישת ויקטור שקלובסקי שדיבר על הזרה- מציאת הפלאי ביומיומי.  אפשר להמחיש זאת עם ציור החמניות של וואך גוך. כולנו ראינו חמניות אבל לא ככה...

הגישה השניה ראיתי במאמר של דוד גרוסמן. הוא דיבר על "לעשות סדר, למצוא נתיב בתוך מציאות כאוטית" כאוס הוא אי סדר, הפרעה. אדם שחייו הופרעו על ידי משהו מכאיב מחפש פשר, מחפש להבין לפחות ברמה הרגשית על מה ולמה.

 תפקידה של האמנות לפי אסכולה זו הוא לתת פשר לכאב, להציע פתרון, דרכי התמודדות וכו' אנו מתבוננים בגיבור המתמודד והוא מעורר אצלנו מחשבות על כיצד אנחנו מתמודדים עם הסיטואציה.

 שליחות חסידית

ספרות או קולנוע משובחים נוגעים איפה בכאב. וכשהנגיעה בכאב אינה בגישה חסידית היא מביאה עימה לעיתים קרובות. ייאוש- תחושה שהמציאות מלאה רוע בלתי ניתן להתגברות, גישה אפלה כולם בחזקת רעים, דיסטופיה- העולם הולך למקום רע וכו'

הנוירו פסיכולוג הנודע ריק הנסון מדבר רבות על "הטיית השלילה" על הנטייה האנושים לראות יותר את המפחיד\שלילי\מאיים. כך ובעוצמות גבוהות זה בדרך כלל גם בספרות וקולנוע.

(ועוד לא דברנו על בעיות צניעות\כפירה\ האדרת עולם הפשע\ מיתוסים אליליים ועוד...)

אחרי התבוננות במשך שנים והתייעצות עם משפיעים ואנשי ונשות טיפול חבדיים ויוצרים דתיים וחרדיים. החלטתי להשיק את פרוייקט "תצמיח"   כתיבה חסידית למבוגרים הנוגעת בכאב\פחד\ תחשות אבדן שליטה\ חיפוש אחר משמעות   בצורה חסידית.

גישה חסידית זה אומר גישה אופטימית לחיים, האמונה שהקדוש ברוך הוא שנותן לאדם נסיון נותן לו גם את הכלים להתמודד ולצמוח מתוך כך.

עניין נוסף בו נצמד להוראות הרבי יהיה להתחיל ולסיים בטוב. נתחיל עם סיפור העוסק בהצלחה פתאומית, נסיים עם סיפור של הפתעה טובה בחיים.

לצד הסיפורים בעלי האופי הטיפולי יהיו גם מאמרים קצרים וטיפים שייכתבו בהתאמה על ידי מיטב אנשי הטיפול החבדיים.

 

ליקוט הסיפורים כבר החל. הפרסום יהיה דיגיטלי בדווקא על מנת להרחיק ילדים או אנשים סגורים שפרוייקט כזה יכול להיתפס אצלם כאיום.

הסיפורים נכתבים בסדנאות הכתיבה שלי. יש לנו כבר סיפורים על התמודדות עם פגיעה בעבר. אם שנאלצת לקנות ג'ינסים לבתה שעזבה את הדת ועושה זאת בדמע, התמודדות עם שכול. הצלחה חדה ומפתיעה והתמודדות איתה ועוד ועוד.

הכל בגישה חסידים אופטימית בונה שמתרחקת משקיעה וייאוש.

ישנו פתגם אנונימי שנאמר על הרבי "מתי שיודיעו שבעוד שבועיים העולם כולו יוצף במים, הרבי מיליובאוויטש יגיד שנותר לנו חודש ללמוד איך לחיות בעולם שכולו מוצף מים"

 

פרטים והרשמה 0523930084

 

 

מכתב הרבי לשמואל ארגמן

https://col.org.il/news/132347

 

מיכל שוורץ המאייר של השיחות לנוער

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/928218

ד"ר שלום פייפ- עורך משיח טיימס

https://www.chabad.org/therebbe/article_cdo/aid/2643159/jewish/How-Drawing-Pictures-Can-Influence-People.htm

 

הרבי מיליובאוויטש וד"ר פרנקל

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1775759/jewish/-.htm

 

הרבי ופרופ' טברסקי עם אזכור של פרנקל

https://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2018/10/173.-Bereishis-5779.pdfאילו העולם יוצף במים בעוד שבועיים

http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=369&CategoryID=288

הרחבות:

בעניין גישה אופטימית לחיים: עיין רמב"ם מורה נבוכים חלק ג פרק יב, הובא במאמרי הרבי מהר"ש ואצל הרבי,  הרמב"ם מתאר ויכוח עם פילוסוף ערבי שטען שהעולם רע והחיים נקמה הם לאדם. ואז הרמב"ם מונה חמש סיבות מדוע העולם טוב בבסיסו

 

פשר לסיטואציה כאוטית: הרב סולובייצ'יק  זצ"ל בכתביו התייחס לכל אבדן ומוות של בן משפחה כסוג כזה של סיטואציה.

 

הטיית שלילה- פסימיות

ישנם כמובן יוצאים מן הכלל בספרות העולמית כמו הסופר חסיד אומות העולם קארל צ'אפק שבספרו "המלחמה בסלמנדות" כתב נגד הנאציזם במשל שנון של סלמנדרות ענק שמשתלטות על העולם. הוא חזה את ההשתלטות והצליח להישאר בכל זאת בטבעו ההומניסטי האופטימי.

 

פסיכולוגיה חיובית- יש לציין שחלק מהותי מהפסיכולוגיה החיובית הוא חקר של מקורות החוזק והחוסן שלנו. לא לחקור רק מה ממוטט בני אדם, אלא מה נותן לבני אדם כוח לצלוח משברים בצורה מיטבית.

 

ללמוד לחיות עם בעיות- ידוע הסיפור (שמעתי ממשפיע בהתוועדות) שאבא לילד קט הגיע אל הרבי ואמר  "יש לבן שלי בעיה איומה" והסביר שמדובר על סכרת נעורים. הרבי ענה לו "סכרת נעורים אינה בעיה איומה, לוקחים אינסולין וחיים טוב." כלומר יחס הרב לבעיות וקשיים הוא ללמוד לחיות איתן, לא להבהל מהן ולא להדחיק אותן.

 

יצירות דתיות חרדיות שמתמודדות עם כאב וצנזורה עצמית

הרב חיים סבתו שוייך בהתחלה לשפה עגנונית  וסיפורים פיוטיים ואת היצירה הגדולה שלו "תיאום כוונות" כתב כספר מלחמה מצוין ואמוני.

  הספר "שירה גאולה" של נועה ירון דיין שמציע דרכי התמודדות עם תופעת הנוער הנושר והכאב הנלווה אליה. יצויין שגם בשירה גאולה וגם בספריה של פנינה אריאל  הדתית לאומית נקטו הכותבות צנזורה עצמית ומיתנו את הקיצוניות של בעיות הנוער עליהן הן מדברות. כמו כן בהרצאה של הדוקומנטריסט  הדתי המצוין משה אלפי הוא העיד שגם בסרטו נאף נער רחוב הוא נקט צנזורה עצמית למרות שהביא שם בעיות כבדות יותר.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

שימוש בהומור הוראות הרבי

 בס"ד

כידוע סגולתו של ההומור היא לפתוח את הלבבות כפי שמובא בתניא פרק ז' "וכן האומר מילתא דבדיחותא לפקח דעתו ולשמח ליבו לה' ולתורתו ולעבודתו שצריכים להיות בשמחה. וכמו שעשה רבא לתלמידיו שאמר לפניהם מילתא דבדיחותא תחילה ובדחי רבנן"

בהוראותיו של הרבי מצאנו עידוד לשימוש בהומור מאוד עכשווי. המגזין משיח טיימס פרסמו סדרת סיפורים ה"שאפי" הסדרה משתמשת בהומור בסגנון חוברות קומיקס אמריקניות. לשם כך צבאות ה' גייסו את אל ג'אפי ואחרים, חלקם עבדו במגזין הקומיקס הפופולארי mad בסדרה דמות גרוטקסקית של בלש שהכובע החבד"י מכסה את פניו ורק עיניו מציצות. הוא נלחם ביצר הרע ובעוזרו הרשע איגור בסצנות אקשן קומיות. למשל בחנוכה היצר הרע מפגיז אותו בזיתים, בפורים הוא מנסה לכלוא אותו בחנות ממתקים לא כשרים וכן הלאה. דמות האיגור לקוחה מקומיקסים של פרנקנשטיין- אבל בצורה פארודית. ענק מגושם וטיפש.

שליח חב"ד באלבני ניו יורק הרב ישראל רובין סיפר על עלון פרשת שבוע הומוריסטי שהוא היה מוציא לאור. באחד הגליונות הוא דיבר על פרשת שלח ועל נצחון בני ישראל את הענקים וכתב שבני ישראל bit the giants זהו משחק מילים הלקוח מעולם הבייסבול- קבוצת הג'איינטס של ניו יורק. היו שהרימו גבה וסברו שלא ראוי להגיש כך פרשת שבוע אך הרבי עודד אותו להמשיך.

הערה מחז"ל

לתשומת לב. בתניא מובא על בדחי רבנן. בכל מקום בחז"ל בו מוזכר הומור בהקשר חיובי זהו בלשון בדחי או בדחנים. כפי שמובא בתענית כא "הני תרי בדחי בני עולם הבא" רבי יהושע בן לוי שאל את אליהו הנביא מי עמו בעולם הבא והוא הצביע לו על שני בדחנים. התפלא רבי יהושע ושאל אותם למעשיהם. הם אמרו לו שכאשר הם רואים אדם עצוב משמחים אותו וכן משכינים שלום בין אנשים. 

הומור במובנו השלילי נקרא לצים או ליצנים בתנ"ך וחז"ל "פלישתים לצים היו, זדים הליצוני עד מאוד וכדומה. לצים הם המלעיגים על התורה ושומריה.

הרבי עודד את איש הרדיו אברהם זיגמן להמשיך בעבודתו אך ביקש ממנו להיות זהיר לא לפגוע באנשים. לשמח כן על חשבון אנשים זו ליצנות או ליצות ולא בדחנות

הראיון עם ר' ישראל רובין

https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2022/01/343.-Bo-5782.pdf

הראיון עם אברהם זיגמן

https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1638149

התייחסות הלכתית מפורטת לגבול בין בדחנות לליצנות נמצאת בספרו של הרב ראובן זכאי הבית היהודי . כרך שמירת הלשון עמוד 248. וזו לשונו: "בדחנות היא דבר גדול ובלבד שלא יפגום בכבוד שום אדם אפילו בפחות שבישראל וכל שכן שלא יפגע בכבוד תלמיד חכם וירא שמיים" עיין שם. הרב זכאי מביא 4 תנאים המבדילים בין ליצנות ללשון הרע. 1. לא להתלוצץ על בני אדם ולהטיל בהם דופי. 2. לא ללעוג לבני אדם כמה הם לא יוצלחים ואני כן. כי זה חוסר אמונה. 3. לא לרפות ידיים למעשים טובים. 4. לא לקבוע עצמו תמיד לשיחה כדרך יושבי קרנות.

בהערות הרב זכאי מפנה למדרש תלפיות לרבי אליהו הכהן. ענף בדחנות שם מזכיר הרב הכהן את דברי הגמרא על שני הבדחנים בני עולם הבא במסכת תענית כ"א. הרב הכהן מדגיש שהבדחנות ולשמח עצובים וכן להשכין שלום הייתה מעלתם היחידה (אחרת היו מציינים שניו להם מעלות נוספות) ועם מעלה זו קנו עולם הבא. מעלה זו מעידה על אמונה בבורא ובהשגחתו.

סודה של שפה ויזואלית חסידית

 בס"ד    מזמן לזמן צף הויכוח בין מחנכים ומשפיעים חבדיים האם סרטים לילדים, נוער נשים וכו' הינם לכתכילה או דיעבד. בפוסט זה אנסה לבסס את דעתי על אגרות, מענות ויחידויות של הרבי מיליובאוויטש שישפכו אור על הנושא

הלווין

 אין ויכוח על כך שהרבי מיליובאוויטש עודד שימוש במדיה להפצת מעיינות החסידות. זכור לטוב שידור הלווין המרגש של הדלקת חנוכיות בכל העולם בשנת תשנ"ב. הדלקה ב770 עם הרבי, בכותל עם הרב מרדכי אליהו זצ"ל ואפילו בכיכר האדומה במוסקבה, מציאות שהייתה אז בבחינת "היינו כחולמים". הרבי עודד מאוד את השידור הבעצם אינטנרטי שהיה אז ועלה הון עתק 100000 דולר- מה שעושים היום בסטרימינג בעלויות מינימליות. 

ידועות שיחות הרבי על השימוש ברדיו להפצת המעיינות. ( בהערות מצורף קישור לקובץ בנושא)

הסופר הרמן ווק הזדהה באחד ממכתביו "אני הקטן" והרבי כתב לו שלא ימעיט בערך עצמו מכיוון שבחוגים מסויימים השפעתו יותר גדולה מהשפעתו של הרבי. (מורה לדור נבוך חלק ב' עמוד 143) דברים מעין אלה כתב הרבי גם לסופר אלי ויזל. 

הצגה

כאשר מדובר על הצגה. התפיסה  האינסטנקטיבית היא שאנו עוסקים ב"תרבות פנאי". אך לא כך בעיני הרבי. הרבי כתב עידודים מפורשים לקיום הצגות בבית רבקה, בחנוכה, פורים סוף שנה ו"מזמן לזמן" כתב שנכון הדבר במאוד. ושההצגות "מרוממות רוח התלמידות" חשוב לשים לב לנקודה זו. הרבי רואה בהצגות דבר בעל ערך ולא היענות דיעבדית לבקשות ונידנודים מצד התלמידות.

(קובץ אגרות בעניין זה נדפס בהיכל מנחם כרך ב עמוד קמ"ב ואילך)

חסידות בשפות שונות

נראה מדברי ומענות הרבי, ערך בהבאת חסידות לשפות שונות. האמנות הינה שפה המכילה תתי שפות שונות. מוסיקה, ציור, פיסול הצגות וסרטים, שירה. 

הרבי עודד את המשורר צבי יאיר (שטיינמץ) לכתוב שירים, דחה טענותיו בדבר ביטול תורה וכדומה. הרבי עודד  את הצייר ברוך נחשון לצייר ואמר לו שמתקן את חוש הציור בקדושה. הרבי סיפר על אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ שלקחו זמן יקר על מנת ללכת למוזיאון הלובר בפריז ולראות ציורים מכיוון שניתן ללמוד מכך רבות בעבודת ה'. נראה שהדבר נובע מהרצון שהחסידות תחדור בכל רובדי המציאות כמבואר במאמרי חסידות.

שפה ויזואלית

איני רואה סברה לחלק בין בתועלות שבהצגה לתועלות שבסרט. על פי הידע המקצועי לכל אחד מעלותיו שלו. בספרים ישנו כח התיאור והפעלת דמיון הקוראים, שפה עשירה ועוד. הרבה טועים וחושבים שסרטים הינם אמנות נחותה או רדודה. הנחה זו אינה נכונה. לשפה הויזואלית ישנם את היתרונות שלה. בבחינת "טובה תמונה מאלף מילים"

אתן דוגמה פשוטה. ניתן לספר הרבה על מחנה ההשמדה אושוויץ בירקנאו, אבל התמונה של ערימת הבובות שנלקחו מילדות יהודיות שנרצחו הי"ד תעשה עבודה חזקה בהרבה. כנ"ל תמונות מזעזעות ממתחם הנובה בשמחת תורה תשפ"ד. יש משהו בסמליות הויזואלית שתמונה מעבירה יותר טוב מספר. הרבי כידוע עודד את צלם העיתונות לוי יצחק פריידין לערוך תערוכה מתמונותיו בחצרות קדשנו ודווקא בבית סוקולוב בתל אביב. 

למדיה המצולמת יתרון נוסף. הקלוז אפ והאקסטרים קלוז אפ.  אני יכול לספר על ההתרגשות בשמחת בית השואבה בקראון הייטס, אבל אם אראה קלוז אפ של פנים מיוזעות ושמחות זה יעשה את העבודה טוב יותר. אני יכול לספר על כאב השכול אבל קלוז אפ של פני הקרובים בהלוויה יעביר את התחושה בצורה חזקה יותר. או אפילו סרט ילדים שבו ילד נעלב על ידי ילד אחר. קלוז אפ אחד על הפנים הנעלבות יהיה חזק מאלף מילים

בעידן הבינה מלאכותית ישנה גם היכולת להכין הדמיות היסטוריות של חיל פרעה הטובע בים וכיוצא באלה.

זהירות

הרבי פעם התבטא שאמנות הינה קליפת נוגה (כמובן שישנה גם אמנות ב3 קליפות הטמאות אך לא עליה הרבי דיבר) והיא צריכה זהירות מיוחדת. ברור שישנה סכנה של בזבוז זמן, ברור שהסטטוסים מלאים בשטויות מכלות זמן ואנרגיה. אך אין בכל אלו להמעיט בכוחה החיובי של המדיה, בעושר השפה הויזואלית שלה. עלינו לנצל את היתרונות ולהיזהר מהחסרונות. הרבי אמר למוסיקאי מיכאל טבור "המוסיקה והאמנות נוגעת ברבדים עמוקים בנפש שלנו"

והערה פרקטית. יוצרי סרטים משווקים לקהל. ומכוונים לקהל מכיוון שאף אחד לא שואף להפסיד כסף. אם היותר חסידיים ויותר "פרומער'ס" יבהלו בהלה גורפת מהמדיה הרי שקהל היעד יישאר דווקא הקהל היותר פתוח וממילא הרמה הרוחנית של הסרטים תרד כפי שקורה לעיתים בסרטי הנשים. קהל שידרוש איכות רוחנית תהיה לו השפעה על ייצור התכנים. 

דוגמה לדבר הסדרה "רכבת המצוות" שזכיתי לכתוב ולסייע בהפקה ביחד עם ר' יגאל הושיאר. קבלה תגובות חמות מהורים שגם הלכו וקנו בזמנו דיסקים. מה שאפשר להמשיך סדרת איכות מלאת מצוות להרבה פרקים. בתי ספר תיכונים סמינרים או בתי ספר גבוהים למדיה כדוגמת בית ספר לקולנוע יהודי יד בנימין שמעורבים בהם אנשי רוח, מחנכים משפיעים מחנכות ונשות טפול מוציאים תחת ידם יצירות ראויות ביותר, לעומת יצירות שכל כוונתן מסחרית.

בשולי הגליון:

קובץ שיחות של הרבי על השימוש ברדיו להפצת חסידות

http://teshura.com/Kovetz%20Hayovel%20-%20Tanya%20on%20the%20Radio%20-%205770.pdf

מיכאל טבור. המוסיקה והאמנות נוגעת ברבדים עמוקים בנפש שלנו

https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3620472

יחס הרבי למשורר צבי יאיר נלקט בקובץ לחיזוק ההתקשרות קובץ 1. עמוד 78 ואילך הקובץ הועלה לאוצר החכמה. 

לאה גנייביש- עידוד מהרבי להצגות נשים

https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/03/404.-Ki-Sisa-5783.pdf

ברוך נחשון- הרבי מגיע לתערוכה

https://70years.com/topic.html?utm_source=whatsapp&utm_medium=social-media&utm_campaign=patron-of-the-arts#patron-of-the-arts

https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/03/404.-Ki-Sisa-5783.pdf

https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/03/404.-Ki-Sisa-5783.pdf

https://jemcentral.org/wp-content/uploads/2023/03/404.-Ki-Sisa-5783.pdf

בס"ד ועוד מעט ואין רשע התבוננת על מקומו ואיננו (תהילים ל"ז) על דמויות הרשעים בהצגות ילדים. מאת: רענן זיו

 

הטמפרמנט החבד"י מורה לנו למצוא את הטוב שבכל אחד ואחת. בשיחותיו של הרבי מצינו לימוד זכות על מי שנראים על פניו כרשעים. המרגלים, שלומית בת דברי ואפילו מרים בת בילגה.

בעולם מקובל שהקונפליקט הוא המנוע של הדרמה. נכון שבשנים האחרונות ישנו גל של לימוד זכות על דמויות מה שמכונה "דמות עגולה" להראות מורכבות וכו' אבל עדיין הפער בין הטמפרמנט החבד"י להקצנה של הרשעים בהצגות או סיפורים בעולם, גדול.

בשורות דלקמן אנסה לברר את דעתו ושיטתו של הרבי מיליובאוויטש בנוגע להצגת דמויות רשעים ותפקידו של מחזאי או תסריטאי חסידי בכלל. ולהציע פתרון מקצועי וחסידי כאחד למקומו של רשע בהצגות ילדים חסידיות.

הוראותיו של הרבי

בליקוטי שיחות כרך לא עמוד 279 נדפסה שיחה של הרבי נגד מה שהילדים משחקים בהתלהבות את תפקיד המן לשם פרסים וכדומה. בדף שהודבק בלוח המודעות ב770 וכונה "המעשה הוא העיקר". נכתב שלילה מוחלטת של תפקיד זה. והגיב על כך הרבי "אם כן אין זו הצגה כלל" והכוונה שאי אפשר בלאו הכי אבל יש לעשות זאת רק ב"קול ענות חלושה. (התקשרות גליון 1075 הערה 93.)

 

פתרונות מקצועיים

הדרמה ניזונת מהקונפליקט עד כדי כך שקונפליקט נחשב ל "דלק של הדרמה" יש לגישה זו מחיר חינוכי. החשיבה הופכת להיות קונפליקטואלית. בשנים האחרונות בכל חוג דרמה שאני מלמד ילדים אני מקפיד להעביר שיעור אחד על נושא הגישור. בגדול גישור הינו פתרון מתוך רצון טוב, תוך התחשבות בצרכי שני הצדדים. טוב לחיים, מאתגר לדרמה.

אני ויוצרים חבדיים נוספים איתם שוחחתי, ר' יגאל הושיאר מנצוצות של קדושה ור' פולע קורקוס מצבאות ה' ערוץ א'. מבינים את הוראת הרבי לכיוון עשייה העוסק בעיקר בטוב ובמואר. מצד שני הילדים, בפרט הבוגרים יותר לקראת בר מצווה, טוענים שסרט שאין בו רשע מסוכן הוא משעמם. ר' דודי סלאווין מהוצאת הספרים "אחד" אישר שספרי וקומיקס אקשן עם גויים רשעים נמכרים הרבה יותר טוב.

כאשר מדובר על גויים רשעים יש מקום לדמות של רשע מפחיד רוע מוחלט וכדומה. אם כי עיון בשיחות הרבי משנות הנונים ילמד אותנו שהקו של הרבי הוא שהעולם הולך לכיוון של סיוע לישראל. ולכן כדאי לשלב מעניין זה גם בעיסוק באומות העולם.

כאשר מדובר על ילדים קטנים, צריך כאמור זהירות מיוחדת. נסיוני לימד אותי שילדים קטנים מאוד אוהבים מלחמה עם היצר הרע.

 בגליונות moshich times  של צבאות ה' בניו יורק פרסמו סיפור בהמשכים שנקרא the shapy  בלש מצחיק שנלחם ביצר הרע ובעוזרו הבריון האימתני איגור. בחנוכה היצר הרע יורה עליהם זיתים, בפורים הוא מנסה ללכוד אותם בחנות ממתקים וכן הלאה. אקשן גרוטסקי.

אכן בכינוסים לילדים ב770. הרבי הרבה להשתמש בדימוי של המלחמה נגד האוייב היצר הרע. התהילים והמצוות הן הנשק וכו'. הדימויים הללו מאוד מפעילים ילדים ומשיחה שניהלתי עם איש טיפול הבנתי שההבנה שיש לכל אחד מאיתנו אוייב פנימי וגם כוחות להתמודד איתו, (פיתוח יכולות של דחיית סיפוקים) היא תובנה בריאה מאוד לילדים.

 

הרשע הגרוטסקי

אחד הפתרונות לילדים קטנים הוא לשים בהצגה רשע גרוטסקי, מגוחך. אחד כזה שאנחנו יודעים שאף פעם לא יצליח לו באמת. אפשר להוסיף גם מרכיב של שלומיאליות וגם מרכיב של מזימות הזויות. כמו למשל לזהם את את האוויר כדי למכור אוויר מטוהר בבקבוקים. לגנוב לכולם גרב אחת מהזוג הכי אהוב ולבקש כופר עבור הגרב השניה וכיוצא באלה.

מטהרי האוויר

בשנת 2008 תשע"ח זכיתי לכתוב לנצוצות של קדושה את הסדרה "מטהרי האוויר" ישנם שם שני רשעים גרוטסקיים שמה ומיזה שמנסים לטמא את כל האוויר בעולם, גם בעשן וגם בלשון הרע ורכילות, על מנת למכור אוויר טהור בבקבוקים. בהמשך אחד מהם חוזר בתשובה ואחר כך גם השני ואז היצר הרע בכבודו ובעצמו נלחם נגדם. בסוף הסדרה הם מנצחים אותו ומודיעים ברדיו על ביאת המשיח. (קבלנו תגובות של משפחות שרקדו עם קבלת הבשורה בסדרה...)

השימוש ברשעים גרוטסקים שיש בתוכם טוב גנוז. הצליח מאוד ברוך ה'.

 

הסרט שהיה לחביב הילדים והנוער החרדי "כוח זיקית" של אריאל כהן. הצליח גם הוא לייצר סוכני מוסד גרוטסקיים שמצליחים ב"יותר מזל משכל" להפר מזימה נוראה. האווירה הקומית מרככת את הסיפור וגורמת לנו להרגיש שלא באמת מדובר ברשע.

 

סיכום

יש לכתוב חיובי ולהיזהר עם רשעים קיצוניים. יש מקום לרשעים קיצוניים והתגברות עליהם בסרטים לבוגרים יותר, אם כי כדאי להראות שישנם גם גויים מסייעים. לקטנים וגם לגדולים יש ליצור דמויות רשעים גרוטסקיות עם מזימות מופרכות.

 

 

 

בשולי הגליון

גויים מסייעים מול גויים רשעים- בסדרה שכתבתי לצבאות ה' "הקודקוד" כתבנו על פי השיחות של הרבי על איחוד האמירויות שמסייעים ליהודים. היה חשוב לנו להראות שישנם גם גויים מסייעים.  (לצד רשעים שחטפו יהודי זה נכתב כמה שנים לפני שמחת תורה תשפ"ד). שנה וחצי אחר כך נחתמו הסכמי אברהם....אני סבור שזה טוב לתחושת הביטחון הכללית של ילד לדעת שישנם גם גויים מסייעים. (אני כותב זאת למחרת ביקור התמיכה של ניקי היילי בישראל).

 

בלילה נכונה אקשן ודברי תורה. תובנה מעניינת ממטהרי האוויר.  בחומשים הראשונים בראשית שמות, מזימות הרשעים ודברי התורה היו בנפרד מה שגרם לאי אלו דילוגים מצד הילדים...בחומשים ויקרא במדבר דברים כבר ערבנו את דברי התורה ואת המזימות באופן שלא ניתן להפריד

דמות האיגור וטכניקות הכי עכשוויות של הומור קומיקסאי-  דמות האיגור נלקחה מסיפורי ד"ר פרנקנשטיין היוצרים של הקומיקס שחלק מהם היו יהודים, אל ג'אפי ואחרים מהצוות של מגזין הקומיקס הפופולרי mad , וגוייסו לעבודה במערכת צבאות ה'.  הביאו את דמות האיגור מהקומיקסים כעוזרו של היצר הרע, בהשמטת הגיבנת...הסגנון הינו עכשווי מודרני והעובדה שהרבי אישר סגנון כזה של קומיקס היא לימוד בפני עצמו

מכיוון שגליונות משיח טיימס קיבלו עידודים מהרבי ולפחות על הגליונות הראשונים הרבי עבר, ראיתי בכך מקור השראה וברשות צבאות ה' ניו יורק כתבתי סיפור המשך בקינדערלאך של כפר חב"ד. שנקרא האפי- האפי הוא אחיו השלומיאל של שאפי. האח הלא יוצלח שחי בצילו של אחיו הגדול. עד כדי כך שהוא חושב שלא יוכל לנצח את היצר הרע. והמסר הוא היצר הרע הוא בהתאם לכוחות ואף אחד לא חלש מידי בשביל מלחמת היצר. שימו לב לעידוד והמוטיבציה שבמסר זה לעומת גל הדיסטופיות והייאוש ששוטף את המדיה הכללית.

 

 

ראיון עם אל ג'אפי יוצר השאפי- https://anash.org/the-man-behind-the-shpy/