בס"ד גאולה פרטית וכללית בתורת הרבי מליובאוויטש
פתיחה
מהו מתווה הגאולה במשנת הרבי מיליובאוויטש? עמדתו ידועה כמורכבת, התבססות על הרמב"ם וספרי קבלה וחסידות כאחד. האם מתווה הגאולה על פי הרבי הינו נטורליסטי או על טבעי?
מאמר זה הינו גם מאמר תגובה לספרו המחקרי של הרב ראובן אוריה הכהן "כולא חד" תגובה של מי שהיה שם בשיא הסערה המשיחית וינק מהסבריו של ר' יואל כהן ע"ה ובהמשך רבני כולל החסידות בערד
תרגום חסידות למושגים פילוסופיים
בספרו כולא חד הרב אוריה הכהן מתרגם למעשה רעיונות חסידיים למושגים פילוסופיים. הוא מתמקד באמרה המובאת בשיחות ומאמרי הרבי ומקורו מאדמו"ר האמצעי (האדמו"ר השני בשושלת חב"ד בנו של בעל התניא) שהיש הנברא שורשו מהיש האמיתי "שיראו בגלוי שהמציאות דכל בשר היא הכח האלוקי שמהווה אותו מאין ליש, כח העצמות ובמילא אין חילוק בין עליון לתחתון כיוון שעניינם אחד ובלשון הידוע שמציאותו של היש הנברא היא המציאות דיש האמיתי" (שיחת נשא תשנ"א)
בשפה הפילוסופית ישנו פנתאיזם שפירושו שמציאות כפי שהיא היא אלוקות. זוהי שיטת שפינוזה ולפי שיטה זו ח"ו אין מקום למצוות. הרבי במכתב לבן גוריון, שהתעניין בשיטה זו כתב "לא כשיטת הפנתאיזם שהכל חומר אלא שהכל רוחניות ויתרה מזו הכל אלוקות" שיטה נוספת היא פנאנתיאיזם או אקוסמיזם שפירושו הכל אלוקות והעולם הגשמי הוא סוג של דמיון.
שיטת הרבי הינה תנועה כפולה הנקראת בחסידות רצוא ושוב. ראשית יש לאיין את העולם שלא יתפוס מקום ולהיות בתנועה של "אין עוד מלבדו" ורק אחר כך ניתן בתנועה של שוב לשוב לעולם ולהבין כלשונו של הרמב"ם "שכל הנמצאים לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו" כלומר יש מציאות שכל עניינה הוא שה' רוצה שהיא תהיה. (עיין סיום הרמב"ם תש"ן שם הרבי מסביר בעומק רעיון זה)
במאמר "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" קונטרס פורים תש"ן "כמבואר במקום אחר (המשך תרס"ו לרש"ב) "זה שהעצמות ביכולתו להאיר וביכולתו שלא להאיר, שניהם הם עניין אחד"
במאמר זה ובמאמר ההמשך שלו הרבי מתמצת את הפילוסופיה החבדי"ת. הן כח הגבול (צמצום, רשימו) והן כח הבלי גבול (אור אין סוף קו וחוט) הם כוחות של הקדוש ברוך הוא שהוא למעלה משניהם (עצמות) העצמות מתגלה במעשה המצוות של נשמות בגופים דווקא
נצחיות המצוות
בשיא הסערה המשיחית הרבי הוציא לאור קונטרס שנקרא הלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלות לעולם. שם הרבי מסביר כפי הרמב"ם שבימות המשיח המצוות תהיינה בשלימות ובתחיית המתים אמנם האדם לא יצטרך ציווי, אבל המצוות תהיינה ממילא וברצון כגילוי טבעי ונובע של הנשמה. המצוות הן עניין עצמי.
דרך ביאורו של הרבי היא שיש אצל הקב"ה כח בגבול וכח הבלתי בעל גבול בעל גבול והעצמות שלמעלה מהם ומאחד את שניהם וביטוי כשהבלתי בעל גבול והגבול מופיעים בו זמנית בהתחדשות מתמדת על דרך מקום הארון אינו מן המידה. (מקום ובלתי מקום בו זמנית, נמנע הנמנעות בלשון הרשב"א) חיבור זה מצריך "תחזוקה"- "חידוש" תמידי הנעשית על ידי המצוות. הקדוש ברוך הוא, האדם, והמצוות מהקדוש ברוך הוא אל האדם. המצוות הינן חוליה מקשרת בין האינסופי לגבולי על מנת ששניהם יוכלו לבטא את העצמות.
הצדיק האוניברסלי
הרב אוריה הכהן כתב על האוניברסליות בתורת הרבי. המשך ישיר למה שכתוב בתניא שמיתרון ההארה לישראל יגיה חושך האומות גם כן.
חזון הגאולה של הרבי הינו מילותיו המסיימות של הרמב"ם את ספר היד החזקה "ולא יהיה עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד...ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"
על הרמב"ם היו טענות על כך שהחזון האוניברסלי שלו עלול לגרום חלישות בקיום המצוות. בפועל היד החזקה הוא החיבור ההלכתי המקיף ביותר לעידוד קיום מצוות, כל תרי"ג מצוות. וכבר הסכימו גדולי ישראל הן החסידיים (בעל התניא שחבב גם את המורה נבוכים) והן הליטאים (משך חכמה, הגאון הרוגצ'ובי ועוד) שהיד והמורה אחד הם.
הרבי לקח את תיאורו של הרמב"ם את שבע מצוות בני נח והפך אותן לנגישות. הרבי מעודד את הגויים לקיים את המצוות שלהם ובכך להפוך את העולם למקום טוב ומואר יותר כהכנה מרכזית לגאולה. הרמב"ן מרחיב את חיובי בני נח לכמה עשרות מצוות והרב יונתן שטייף שהרבי עודד אותו להוציא את ספרו על שבע מצוות בני נח (והוא ראה בכך תריס בפני פורענות השואה, אם כי לא הספיק להוציאו לפני השואה לצערנו) מצא בכל מצווה משהו ששייך גם לבני נח.
הקהיית השנאה בין ישראל לעמים והפיכתם של הגויים למסייעים ברוח חזון הנביאים עוברת לא באמצעות דילול מצוות חלילה לישראל אלא הפוך, קירוב הגויים למצוות השייכות אליהם (מבלי לעודד גיור מלא)
הרב ויינר מירושלים כתב ספר "שבע מצוות ה'" עם הסכמה והערות מהרב זלמן נחמיה גולדברג. ספר המנגיש את שבע מצוות בני נח והופך אותן לתוכנית חברתית מדינית מעשית כאלטרנטיבה שפויה לקריסת האידיאולוגיה המערבית בפוסטמודרניזם. על דרך זה מפעלו של הרב אורי שרקי. מנהיגי ארצות הברית כבר חתמו על אמנה בנושא שבע מצוות בני נח. 2
מדרג
חשוב לציין שלצד האוניברסליות שבגילוי מביא הרבי מבעל התניא (בשיחת נשא תנש"א) שארץ ישראל תתפשט על כל העולם, וארץ ישראל עצמה תתעלה עוד יותר וירושלים עוד יותר. כלומר יישמר מדרג בתוך הקדושה גופא. וכן בין ישראל לעמים. מדרג שאינו קונפילקטואלי מעורר הבדלות ושנאה כבגלות אלא מדרג בקדושה גופא. והגויים יתנו לעמ"י את ארץ ישראל מרצונם הטוב. (שיחת לך לך תשנ"ב)
נס המלובש בטבע
"בחסידות מוסברת מעלתו של פורים. נס המלובש בטבע. במתן תורה כפה הר כגיגית מסביר בעל התניא (מאמר חייב איניש לבסומי בליקוטי תורה) שזה גילוי אהבה רבה- האהבה וההארה החזקה מאוד מלמעלה גם היא סוג של כפיה כי הנברא לא הפנים את האורות בכוחותיו וחושיו. בפורים היו בתכלית השפלות ובחרו ברצונם המלא בהתחלה מתוך פחד ואונס ואחר כך מתוך הרחבה ורצון. וזה נעלה יותר ממתן תורה- חזרו וקיבלו את התורה בימי אחשוורוש (מאמר בלילה ההוא השני תשכ"ה ועיין מאמר ואתה תצווה קונטרס פורים קטן תשנ"ב)
כלומר העבודה שלנו כפי שאנחנו (דעת תחתון, יחודא תתאה, אתכפיא, מבחינתנו ולא מבחינתו בלשון נפש החיים) בלי פתיחת היכלות עליונים על ידי שמות קדושים וכיוצא בזה. היא הנס הנפשי המלובש בטבע שיביא את גילוי האלוקות לתוך העולם. עבודה זו צריכה להיעשות מתוך בחירה, רצון ואהבה. (עיין עוד בשיחת ויקרא וכי תשא תשמט על קבלה בכח עצמם)
סיכום- חזון הגאולה של הרבי מיליובאוויטש תקופת ימות המשיח (ולא תקופת התחייה) הינו נטורליסטי ומתבסס על תהליכים רוחניים מחשבתיים, תרבותיים שיובילו את הגויים לסייע לישראל. (שבנתיים צריכה לעמוד בתוקף ולא למסור שטחי א"י נחלת אבותינו)
המצוות הינן נצחיות ומקשרות את האינסופי עם הגבולי באהבה, בחירה ורצון. קירוב והקהיית הקונפליקט בין ישראל לעמים על ידי שבע מצוות בני נח.
שבע מצוות בני נח הינן תוכנית מעשית לעולם מתוקן מלא צדק ואמונה.
הבהרה והערה: ב הכהן בהסתמך על כך שמדובר על מצב בו הכל אלוקות ואלוקות הוא הכל, ובלשונו המחקרית מדבר על התגלות היחידה שגורמת להתמוססות הגבול בין האלוקי לאנושי . עיין בתורת שלום המתורגם עמוד 158 המדבר על הביטוי "עילוי עצמי" ביטוי פראדוקסלי עילוי הוא הארה וגילוי ועצמי עניינו העלם. ומסביר שהגילוי או ההארה העצמית זמין למתבוננים בתפילה. "עובדים" אם כי מציין מדרג בין צדיקים הגדולים לאנשים רגילים בעוצמת הרגשת והארת עניין זה. ובמאמר ואתה תצווה קונטרס פורים קטן תשנ"ב מציין הרבי שגם אצל הצדיקים גילוי והארת העצמות אינו בשלימות עד הגאולה השלימה. כמו כן הרבי הנחה אותנו לנקוט לשון זהירה כאשר מדובר על עניין הלכתי כידוע שהרבי התבטא על חותנו שהוא חי אחרי פטירתו אבל כן הסב בפני כסאו בליל הסדר ולשאלת גיסו הרש"ג כיצד הדברים מתיישבים ענה הרגש לחוד והלכה צריך לקיים. בשיחה בתורת מנחם חלק א עמוד 24 הרבי אמר שביטויים אלוקיים על צדיקים הינם על דרך "מאן פני האדון ה' שכתוב בזהר על רשב"י\ ונתתי עשב בשדך לבהמתך שהצמח צדק מבאר בשורש מצוות התפילה שמשה אמרו כאילו הוא הנותן מצד עוצם ביטולו לדבר ה' והמלאך הנקרא בשם ה' בשעת השליחות. המבואר בתניא אגרת הקודש סימן כ'. בכולל החסידות בערד בראשות מו"ר למדנו כך. הצדיק אינו אלוקים אלוקים מאיר אצל הצדיק. על דרך זה יש ביטוי מרכבה לשכינה. מקום הארון אינו מן המידה (תופס מקום ולא תופס מקום בו זמנית) גילוי והארה של העצמות. ובמאמר גדול יהיה כבוד הבית תשכ"ב הרבי מסביר שהגילוי בשלימותו בבית המקדש ועל דרך זה הגילוי בשלימותו בגוף יהיה בתחיית המתים דווקא.
הרחבה בקשר לגאולה בגדרי העולם- אין תורך שמלך המשיח יעשה אותות ומופתים ויחדש דברים בעולפ ןאדרבא כיוון שהכוונה היא לפעול בעולם הרי זה צריך להיות בגדרי העולם. (סיום הרמב"ם תש"ן בנוגע לתקופה הראשונה של ימות המשיח)
ובשיחת פרשת שופטים תשנ"א הרבי מסביר מדוע בפרשה שופטים ושוטרים ובהפטרה שופטייך ויועצייך ומסביר שיועצייך זה קיום המצוות ברצון ששייך לגאולה ולזמן הסמוך אליה ומעלתו של היועץ היא שעצותיו הן בגדרי האדם, מתיישבים על שכלו וליבו וברור לו שהם לטובתו. עיי"ש.
